תם עידן ההטמנה.
מדי שנה מייצרת ישראל מעל ל-6 מיליון טון פסולת עירונית, וכמעט 80% ממנה עדיין מוטמנת באדמה. ההטמנה היא הפתרון הגרוע ביותר לטיפול בפסולת. היא מזהמת קרקע ומי תהום, פולטת גזי חממה במשך עשרות שנים, ותופסת שטחי קרקע יקרים במדינה קטנה כשלנו. אבל הנזק הגדול ביותר הוא אחר – כל עוד ההטמנה זמינה וזולה, אין תמריץ אמיתי לפתח ולהקים מתקני טיפול מתקדמים. ההטמנה חונקת כל חדשנות וקידמה בתחום.
דבריו של יו"ר חירייה שהתפרסמו לאחרונה, בו הוא קורא למדינה להרחיב את הטמנת הפסולת, עלולים לפגוע בהתפתחות שוק הטיפול בפסולת, ולהביא עלינו עוד שנים רבות של הטמנת פסולת שמזיקה לסביבה. הטכנולוגיה זמינה, ורק דבר אחד מונע ממדינת ישראל לעשות מהפכה בתחום הטיפול בפסולת – המשך ההטמנה הזולה והנוחה לכאורה.
במדינת ישראל חסרים היום מתקני קצה רבים לטיפול בפסולת. הטכנולוגיות הללו מאפשרות להפיק אנרגיה מפסולת, למחזר חומרי גלם, ולצמצם את נפח הפסולת המוטמנת ב-60% ויותר. בשוודיה, למשל, פחות מ-1% מהפסולת מוטמנת. בגרמניה המספר עומד על פחות מ-2%. מדוע ישראל נשארת מאחור עם 80%?
התשובה פשוטה – כל עוד המדינה מאפשרת הטמנה במחירים נמוכים, אין סיבה כלכלית להשקיע במתקני טיפול מתקדמים. המצב הנוכחי יוצר עיוות שוק. במקום תחרות אמיתית בין טכנולוגיות וגישות שונות לטיפול בפסולת, קיים מונופול דה-פקטו של ההטמנה, שמונע פיתוח של פתרונות טובים וסביבתיים יותר.
המדינה חייבת להכריז על הפסקת ההטמנה בלוח זמנים ברור ומחייב. ברגע שהשוק יבין שההטמנה לא תהיה אופציה בעוד מספר שנים, נראה התקדמות ממשית של יוזמות ופרויקטים עבור פתרונות קצה. חברות ויזמים נוספים ייכנסו לתחום, יתחרו ביניהם על מתן הפתרון היעיל, הסביבתי והכלכלי ביותר, והתוצאה תהיה ירידת מחירים ושיפור טכנולוגי מתמיד לצד צמצום משמעותי של הטמנת פסולת. כל טון פסולת שנקבר באדמה הוא הזדמנות מוחמצת לייצר אנרגיה, למיחזור חומרים, ולייצור כלכלה מעגלית אמיתית.
הניסיון העולמי מוכיח שכאשר מדינות קובעות יעדים ברורים להפחתת הטמנה, השוק מגיב במהירות ויעילות. באיחוד האירופי, הדירקטיבה להפחתת הטמנה הובילה לקפיצת מדרגה בטכנולוגיות טיפול בפסולת. היום, המדינות המובילות באירופה כמעט ואינן מטמינות פסולת כלל, והן עושות זאת במחירים סבירים ותוך יצירת תעסוקה ירוקה ואנרגיה נקייה.
ישראל יכולה וצריכה להוביל בתחום הטיפול בפסולת, בדיוק כפי שהיא מובילה בתחומים טכנולוגיים אחרים. הטכנולוגיה קיימת, מוכחת ומוכנה ליישום. הדרך לשם עוברת בהחלטה פשוטה אך קריטית – הפסקת ההטמנה. זו לא קריאה להתערבות ממשלתית מסיבית או לסובסידיות ענק. להפך, זו קריאה לתת לשוק החופשי לפעול, לתחרות להתפתח, ולטכנולוגיה להוכיח את עצמה, ברגולציה מאפשרת ומדיניות ברורה וחדה.
הבחירה בידי המדינה.
עליה לבחור בעתיד נקי, יעיל, סביבתי וכלכלי יותר. ברגע שהשוק יקבל את האות הברור, התוצאות יגיעו בהתאם. הגיע הזמן להפסיק לקבור את הפסולת שלנו ואת ההזדמנויות שלנו באדמה, ולהתחיל לבנות תעשיית טיפול בפסולת מתקדמת, תחרותית וסביבתית. הגיע זמן ההכרזה – תם עידן ההטמנה.
אריה זאוברמן הוא מנכ"ל סמארט וויסט (Smart Waste)
לינק ישיר למאמר: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bj7rq3nweg
