חדשות ועדכונים

המהפכה הירוקה: הפארק הטכנולוגי שיטפל בפסולת במקום להטמין אותה

המהפכה הירוקה: הפארק הטכנולוגי שיטפל בפסולת במקום להטמין אותה

כיום, 80 אחוזים מהפסולת הביתית בישראל מוטמנת בקרקע, אבל יש חדשות טובות: לראשונה בארץ, פארק טכנולוגי חדש יטפל ביותר מ-400 אלף טון פסולת בשנה ויהפוך אותה לחשמל ירוק וימחזר ממנה חומרים רבים. בכך, הוא יאפשר לרשויות המקומיות להפחית משמעותית את עלויות הטיפול בפסולת – תוך שמירה על הסביבה.

לאן הולכת הפסולת שאנחנו משליכים? מתוך למעלה מ-6 מיליון טונות של פסולת המיוצרת בישראל מדי שנה, 80 אחוזים מוטמנים בקרקע. הטמנת הפסולת לא רק תופסת שטחי קרקע יקרים, היא גם מזהמת את מי התהום, פולטת גזי חממה מזיקים לאוויר וגורמת לנזקים רבים. שטחי ההטמנה הולכים ונעלמים ומחיר ההטמנה עולה באופן משמעותי, כך שרשויות מקומיות נאלצות להוציא מאות מיליוני שקלים בשנה.
כדי להוביל לעתיד טוב יותר, בימים אלה חברת סמארט וויסט שבבעלות קבוצת שיכון ובינוי וקבוצת בלוג'ן מקימה פארק חדשני סמוך לאתר השפד"ן, שיהיה הגדול והמתקדם מסוגו בישראל ויטפל בפסולת עירונית בהיקף של למעלה מ-400,000 טון מדי שנה.
מנכ"ל חברת סמארט וויסט, אריה זאוברמן, רואה בפארק הטכנולוגי מהפכה של ממש. לדבריו, הפתרון יציע לרשויות המקומיות אלטרנטיבה סביבתית זמינה ותחרותית, שעלותה נמוכה בהשוואה לפתרונות אחרים בשוק – במיוחד ביחס להטמנה המזיקה לסביבה. "הפארק יהיה פריצת דרך בטיפול בפסולת בישראל. לקחנו על עצמנו משימה מאתגרת – להוביל פתרון סביבתי וטכנולוגי ברמה הכי גבוהה שקיימת בעולם, תוך שמירה על רמת מחירים תחרותית".

מהן הבעיות בהטמנת פסולת?
הטמנת פסולת היא אחת הבעיות הסביבתיות הגדולות ביותר, הסיבות רבות: היא מבזבזת שטחי קרקע יקרים שהולכים ומתמעטים. בנוסף, אתרי הטמנה גורמים למפגעים סביבתיים חמורים – הם מזהמים את מי התהום, פולטים גז מתאן מזיק לאטמוספירה, מייצרים ריחות רעים, ומושכים בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות. יתרה מכך, אתרי הטמנה חשופים לשריפות שעלולות לגרום לזיהום אוויר נוסף.
פתרון ההטמנה אינו בר-קיימא: בישראל, בשונה ממדינות מתקדמות אחרות, יש גידול בייצור הפסולת לתושב, בניגוד למגמה בעולם המערבי שבו יש צמצום בייצור פסולת. בנוסף, בישראל האוכלוסייה גדלה באופן מהיר וכמות הפסולת עולה בהתאם, כך שמתקרבים במהירות למצב שלא יהיה עוד מקום להטמין את הפסולת. חשוב ביותר למצוא פתרונות חלופיים שיאפשרו להפוך את הפסולת ממטרד סביבתי למשאב, לתוצר שיכול לשמש אותנו.
חוסכים לרשויות ומשפרים את הסביבה
הפארק הטכנולוגי החדש יסייע לא רק לסביבה – אלא גם יקל משמעותית על הרשויות המקומיות שסובבות אותו. "לרשויות המקומיות ישנה היום הזדמנות להיות חלק מהמהפכה הסביבתית ולהוביל יחד איתנו מהלך משמעותי שיחסוך להן כספים רבים", אומר זאוברמן. הפארק יאפשר להן לצמצם את העלויות הגבוהות הכרוכות בפינוי, שינוע והטמנת הפסולת. בנוסף, הוא יחליף תחנות מעבר ישנות שמהוות מטרד סביבתי בערים השונות, ויביא להפחתה משמעותית בכמות המשאיות העוברות ברחבי העיר לתחנות המעבר.

מפסולת לחשמל ירוק
הפארק הטכנולוגי, שיוקם בסמוך לאתר השפד"ן, יפעיל טכנולוגיות מיון מתקדמות שמאפשרות חילוץ מוגבר של חומרים למיחזור. בשונה ממתקני מיון אחרים, הפארק יטפל בזרם האורגני (הפסולת הרטובה) בשיטת עיכול אנאירובי, ממנה יופק ביו-גז לייצור חשמל וחומרים למיחזור.
"בתכנון והקמת הפארק לקחו חלק מיטב החברות המובילות בעולם", מדגיש זאוברמן. "אנו נפעיל אותו כמערכת סגורה שמטיבה עם הסביבה, כך שנהפוך את הפסולת למשאב – הן ביצירת חשמל ירוק והן ביצירת חומרים למיחזור, לשימוש חוזר בתעשיות שונות. בכך אנחנו מציעים פתרון לאחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר בישראל היום – הטמנת הפסולת".

איך זה עובד?
100% מהפסולת שמתקבלת בפארק מטופלת, לאחר קליטתה בפארק הטכנולוגי. הפסולת עוברת מיון אוטומטי באמצעות מערכות מתקדמות מסוגים שונים וברמה גבוהה מאוד, בכדי לאפשר חילוץ של מקסימום חומרים שניתנים ששימוש חוזר. הפסולת האורגנית מועברת למעכלים שבהם נוצר ביו גז. את הביו גז מנקים מחומרים מזהמים והוא משמש לייצור 4.8 מגה וואט חשמל ירוק שמוזן לרשת החשמל. שאריות החומר האורגני עוברים הליך של ייצוב ושאריות מיון אחרות עוברות הליך של ייבוש ביולוגי.
הפארק יפחית בשלב הראשון את היקף ההטמנה עד כדי 40% (במקום 80%) ובהמשך יוכל הפארק, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, להפחית את ההטמנה עד לכדי 20%. הפארק פועל במבנים סגורים שנמצאים בתת לחץ (שלא מאפשר יציאת אוויר לא מטופל) ומחובר למערכת טיפול אוויר מתקדמת למניעת ריחות וללא שריפת פסולת.
הפארק הוא בשורה סביבתית. הוא מהווה חלק מפתרון בעיה לאומית ומקומית, משפר את איכות הסביבה ומקטין האופן משמעותי מפגעים סביבתיים. הפארק יפעל תחת פיקוח הדוק של הרשויות ובשקיפות מלאה על מנת להבטיח סביבה נקייה ובטוחה יותר.

 

כיום, 80 אחוזים מהפסולת הביתית בישראל מוטמנת בקרקע, אבל יש חדשות טובות: לראשונה בארץ, פארק

משבר הפסולת: השלטון המקומי דורש לבטל את שיטת גביית התמלוגים מהמטמנות

משבר הפסולת: השלטון המקומי דורש לבטל את שיטת גביית התמלוגים מהמטמנות

הרשויות המקומיות טוענות כי התייקרות תעריפי ההטמנה מסתכמת בכ 150- מיליון שקל בשנה וכי הדבר עלול להוביל לקריסתן הכלכלית. המשבר הכללי בתחום מציב בפני הרשויות קושי גדול במציאת אתרים מתאימים לפינוי אשפה.

מרכז השלטון המקומי דורש מרשות מקרקעי ישראל )רמ"י( לבטל את שיטת גביית התמלוגים מאתרי הטמנת הפסולת בגין השימוש בקרקע.
זאת, בטענה שהחברות המנהלות את המטמנות החלו לגלגל את תוספת התשלום שנקבעה לפני כמה שנים אל הרשויות המקומיות.
בשלטון המקומי טוענים כי הדבר עלול להוביל את הרשויות לקריסה כלכלית. המחלוקת בנושא מצטרפת למשבר הגדול בתחום פינוי הפסולת בשל המחסור בשטחי הטמנה. משבר זה מציב בפני הרשויות המקומיות קושי גדול במציאת אתרים מתאימים לפינוי אשפה.

לפני כארבע שנים החליטה רמ"י על שינוי שיטת חישוב התמלוגים שהיא גובה מהמטמנות, וקבעה כי על המפעילים לשלם על כל טון של פסולת. ההחלטה התבססה על ההנחה ששינוי השיטה לא יפגע ברשויות המקומיות. ואולם, לטענת השלטון המקומי – לא כך המצב.
לאחרונה הודיעו כמה מאתרי ההטמנה הגדולים לרשויות המקומיות כי הם מעלים את המחיר שהם גובים ממשאיות הפסולת כדי שיגלם את מרכיב התמלוגים.
בפנייתו לרמ"י ציין השלטון המקומי כי הרשויות הן "לקוח שבוי" של מפעילי אתרי ההטמנה. הסיבה לכך היא מחסור בחלופות לשיטת ההטמנה והעובדה שכ 80%- מהפסולת מועברת כיום למטמנות.

לכן, אין לרשויות המקומיות ברירה אלא לשלם את הסכום הנוסף, המצטבר לעלות שנתית של כ- 150 מיליון שקל. "מדובר בחוסר סבירות קיצוני לנוכח היוקר הקיצוני של עלויות הטמנה הקיים כבר עתה", נכתב בפנייה. "הרשויות עומדות בפני קריסה וכל עול נוסף יכול להטות את הכף. אנו דורשים שרמ"י תקפיא את דרישת התמלוגים ותפעיל את כל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע את גלגול התשלום על הרשויות".

הסכום הכולל שנגבה מהרשויות המקומיות עבור ההטמנה מושפע בין היתר מהריכוזיות בתחום פינוי הפסולת, דבר שמונע הוזלת מחירים.
השלטון המקומי מאשים את הרגולטורים – בהם רמ"י והמשרד להגנת הסביבה – בחוסר טיפול בריכוזיות וכי במקביל לייקור התעריפים במטמנות, הם אינם פועלים להקמת מתקני טיפול בפסולת שאינם מבוססים על הטמנה. הכוונה היא למתקני מיון ומחזור, והפקתאנרגיה מפסולת. "לרמ"י הסמכות והיכולת לשווק קרקע לטובת
הקמת מתקנים כאלו תוך יצירת תמריצים כלכליים", ציין השלטון המקומי בפנייתו.

בשנים האחרונות יזם המשרד להגנת הסביבה הקמת כמה מתקנים לטיפול בפסולת שאינם מתבססים על הטמנה. אחד הגדולים מביניהם הוא מתקן חברת "סמרט וויסט", המוקם בימים אלה בראשון לציון, ומתבסס בין השאר על פירוק ביולוגי, בתהליך היוצר גז שממנוניתן להפיק חשמל. המתקן אמור להתחיל לפעול ב- 2026, אבל עצם הפעלתו תלויה בחתימת הסכמים עם רשויות מקומיות לפינוי הפסולת שלהן אליו. בגלל חוסר הוודאות הכללי השורר בתחום, יש קושי בחתימת הסכמים אלו.
המשרד להגנת הסביבה כשל עד עתה בניסיונו לפקח על מחירי הטמנת הפסולת ופנה אל ועדת המחירים הבין-משרדית כדי שתיקבע המלצות לכך. הוועדה הגיעה לסיכומים, אולם משרד האוצר דחה עד כה את יישומם. לפני כשלושה שבועות פנו השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל משרדה, אסף יזדי, אל משרד האוצר ודרשו לכנס את הוועדה כדי לקבל החלטה סופית בנושא.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "שיטת התמלוגים נועדה ליצור ודאות. המעבר אליה ושיעור התמלוגים לפי סוגי פסולת נעשו בתיאום מלא והדוק עם המשרד להגנת הסביבה, תוך יישום אחראי ועל הצד הנמוך והזהיר. עבודה כלכלית שנעשתה לאחרונה ברשות הוכיחה ששיעורי התמלוגים נמוכים משמעותית מהתעריפים
המקובלים בענף ומותירים שולי רווח רחבים לבעלי המטמנות, כך שאין הצדקה לשרשר את העלות לצרכני קצה. במידה ויש כשלי שוק כנטען, על גופים רגולטוריים כמו רשות התחרות או ועדת המחיריםהבין-משרדית לפעול, אך אין הדבר קשור למנגנון התמלוגים וממילא הוא אינו בסמכות רמ"י. הטענה לגבי שיווק קרקעות אינה מוכרת
לרשות. הרגולטור בנושא הוא המשרד להגנת הסביבה ורמ"י עובדת איתו למתן פתרונות למתקני טיפול בפסולת בהיבטי קרקע ככל שהדבר יידרש".

הרשויות המקומיות טוענות כי התייקרות תעריפי ההטמנה מסתכמת בכ 150- מיליון שקל בשנה וכי הדבר

פודקאסט: חייבים לצמצם את הטמנת הפסולת העירונית | ערוץ טבע הסביבה – תל אביב 360

פודקאסט: חייבים לצמצם את הטמנת הפסולת העירונית | ערוץ טבע הסביבה – תל אביב 360

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם אריה זאוברמן מנכ"ל חברת Smart Waste שנמצאת בבעלות קבוצת שיכון ובינוי וקבוצת בלוג'ן, שמקימה את הפארק הטכנולוגי, מתקן ראשון מסוגו בארץ, עומד בתקני רגולציה ובסטנדרטים האירופאים המחמירים ביותר, למחזור פסולת עירונית.
כמובן שהפתרון הטוב ביותר הוא הקטנת צריכה, שימוש מתמשך במוצרים והפרדת פסולת במקור. אלה גם אלה הם תנאים בסיס, מדינת ישראל לא ערוכה לכך ולפיכך המגמה היא להפעיל פאר למחזור, כשהחלוץ שבהם מוקם בראשון לציון.

הפארק יטפל ב-100% מהפסולת העירונית המתקבלת, ויצמצם את כמות הפסולת המוטמנת באדמה מ-80% ל-40% בלבד, תוך הגדלת היקף המיחזור.
לדברי אריה זאוברמן החברה שבראשה הוא עומד תהפוך את המטרד למשאב.

המשימות העיקריות:

להקטין את היקף ההטמנה בישראל ולהשפיע באופן חיובי על הקיימות הלאומית.
להפחית את עלויות תהליך ההפרדה בין אשפה יבשה ורטובה ולייעל את המיחזור.
לקדם פתרונות טיפול מקומיים לכל סוגי הפסולת העירונית, ולצמצם משמעותית עלויות ומפגעי רעש וסביבה.
להקפיד על תקני הרגולציה המחמירים ביותר בעולם, ולהוביל בתחום איכות הסביבה.
להיות מרכז מצוינות טכנולוגי ומחקרי לטיפול בפסולת בעזרת טכנולוגיה חכמה ומתקדמת.
לשפר את איכות הסביבה ולהפוך כל עירייה ורשות לירוקה וחדשנית.

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם אריה זאוברמן מנכ"ל חברת Smart Waste שנמצאת בבעלות קבוצת שיכון

מציעים אלטרנטיבה חדשה לטיפול בפסולת: במחיר, איכות וטיפול בסביבה.

מציעים אלטרנטיבה חדשה לטיפול בפסולת: במחיר, איכות וטיפול בסביבה.

ראיון עם מנכ"ל פארק המיחזור הטכנולוגי המתקדם בישראל

"המתקן הוא פריצת דרך ישראלית, עם טכנולוגיות שטרם נעשה בהן שימוש בארץ"

"המתקן הוא פריצת דרך ישראלית, עם טכנולוגיות שטרם נעשה בהן שימוש בארץ"

הופכים את הזבל לחשמל ביוזמת אשכול רשויות שורק דרומי

פארק מתקדם למיחזור אשפה יאפשר הפקת חשמל מהזבל היישובי

פארק מתקדם למיחזור אשפה יאפשר הפקת חשמל מהזבל היישובי

כתבת תדמית מגזין רשויות-1

ממטרד למשאב – בשורת המהפכה הסביבתית בישראל

מתקן חדשני לטיפול ומיחזור פסולת יביא לצמצום הטמנת הפסולת ב-50%

מתקן חדשני לטיפול ומיחזור פסולת יביא לצמצום הטמנת הפסולת ב-50%

מתקן ראשון מסוגו בישראל לטיפול ומיחזור פסולת יוצא לדרך

מתקן ראשון מסוגו בישראל לטיפול ומיחזור פסולת יוצא לדרך

פרויקט מיון הפסולת בשפד"ן: בנק הפועלים יממן

טיפול באלף טון פסולת עירונית מדי יום, מיחזור והפקת אנרגיה

טיפול באלף טון פסולת עירונית מדי יום, מיחזור והפקת אנרגיה

בנק הפועלים ישתתף במימון מהפכת הטיפול בפסולת

817 מיליון שקל להקמת מתקן למיון מיחזור והפקת אנרגיה מפסולת

817 מיליון שקל להקמת מתקן למיון מיחזור והפקת אנרגיה מפסולת

נדחתה עתירה נגד זכיית שיכון ובינוי במכרז למתקן המיחזור

השופט קבע כי ועדת המכרזים יישמה באופן שוויוני את ההוראות

השופט קבע כי ועדת המכרזים יישמה באופן שוויוני את ההוראות

הוכרז הזוכה להקמת מתקן מיון וטיפול בפסולת

שותפות של שיכון ובינוי ובלוג'ן זכתה במכרז להקמת מתקן הפסולת

שותפות של שיכון ובינוי ובלוג'ן זכתה במכרז להקמת מתקן הפסולת

טיפול בפסולת: הרצוי לעומת המצוי והדרך לשם

למרות קידום המיחזור, הטיפול בפסולת בישראל עדיין לוקה בחסר

למרות קידום המיחזור, הטיפול בפסולת בישראל עדיין לוקה בחסר

סמארט וויסט, השם שאתם לא מכירים וחיוני לכולנו

הידעתם שכיום, שמונים אחוזי מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע?

הידעתם שכיום, שמונים אחוזי מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע?

מיחזור פסולת עירונית – איך עושים את זה חכם?

הטמנת פסולת מביאה לפגיעה ישירה בסביבה, מוכרחים לצמצם אותה.

הטמנת פסולת מביאה לפגיעה ישירה בסביבה, מוכרחים לצמצם אותה.

אין יותר פוסטים להציג

השאירו פרטים לקבלת
עדכונים על המהפכה הירוקה